החלטה בתיק בב"נ 30276-11-11

בפני בקשת המבקשת לבטול ו/או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה על ידי רחל תורג'מן (להלן: "המבקשת") כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (להלן: "המשיבה").

בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי  מספר 46/11 שהוצא ביום 26.10.11 ע"י יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה שהורה על הריסה של תוספת בניה שנבנתה בצד הצפון - מערבי של החלקה, עליה קיים בית מגורים משותף, במבנה קיים בונים בצד הדרומי של המבנה תוספת בניה עם קירות בלוקים בגובה של 2.60 מ' בשטח של 5.90 מ"ר עדיין ללא גג וכן בצד המערבי ובצד הצפוני על המעקה של המרפסת עשו הגבהה מקירות בלוקים בגובה של 1.50 מ' ובאורך של 9.70 מ' כולל פתחים לחלונות והרכבת משקוף ברזל לדלת הכניסה וסגרו שטח של 9.30 מ"ר. בנוסף פרקו גג אסבסט כולל קונסטרוקציה והגבהת גג בגובה של 0.30 מטר עם בלוקים וקורה מבטון בשטח של 32.0 מ"ר ללא היתר בניה ובאופן בלתי חוקי ברח' שמואל 7 נתניה גוש 7933 חלקה 145 (להלן - "הבניה", "צו ההריסה המנהלי", "הצו" בהתאמה).

צו ההריסה המינהלי הוצא על סמך תצהירו של המהנדס ודים טיברובסקי המשמש כמפקח בניה של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה אשר ביקר במקום נשוא צו ההריסה המנהלי, ביום 24.10.11, ואשר הצהיר כי במועד ביקורו במקום נשוא הצו הקמת הבניה לא נסתיימה והבניין טרם אוכלס, דוחות שהגיש ותמונות שצילם ושצורפו לתגובת המשיבה לבקשה בכתב כנספחים א'1 ו- א'2.

ביום 10.11.11 הגישה המבקשת בקשתה שבענייננו לבטול צו ההריסה המנהלי ו/או עיכובו. לטענת המבקשת היא עושה מאמצים רבים להגיש תכנית וכי המבנה נשוא הצו לא הורחב כי אם הוחלף לו רק הגג וכי בוצע שינוי פנימי בלבד.

המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקשת בציינה שצו ההריסה המנהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקרקעין נשוא צו ההריסה המנהלי ללא היתר כדין. הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המנהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לביטול צו ההריסה המנהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 (ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 לביטולו ומשכך הדבר, טענה המשיבה, אין מקום לביטול צו ההריסה המנהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב. כך גם טענה המשיבה שאין כל בסיס לטענת המבקשת לעכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי שניתן כדין וביצועו דרוש היה למניעת עובדה מוגמרת.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתגובת המשיבה לבקשה ובאמור בה, שמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בסיכומי הצדדים בכתב.

אומר תחילה כי צודקת המשיבה בטענתה לפיה אף שביהמ"ש הורה בהחלטתו מיום 16.11.11 במעמד צד אחד, לבקשת המבקשת אשר הגישה בקשתה לביטול צו ההריסה המנהלי ו/או עיכובו, על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי עד למתן החלטה בבקשה זו לביטול ו/או עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, וקבע מועד לדיון בבקשה במעמד הצדדים - המשיכה המבקשת בבניה הבלתי חוקית באופן שהוצב גג על המבנה נשוא צו ההריסה המנהלי כפי שלמדים ברורות מדו"ח בדיקת מצב הבניה מיום 22.11.11 שהוגש וסומן ב', המעיד על הצבת מוטות ברזל ודו"ח מיום 6.12.11 שהוגש וסומן א' המעיד על הרכבת גג מלוחות בידודים בשטח של 37.9 מ"ר.

כפי שנפסק לא אחת הרי שיש לראות במבקשת כמי שנוהגת בחוסר תום לב תוך ניסיון לנצל לרעה את הליכי ביהמ"ש בכך שמחד הגישה בקשה לבטול ו/או לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי ומאידך במקביל המשיכה בבצוע הבניה הבלתי חוקית, דבר שיש בו כדי להשמיט את הבסיס לקבלת הסעד לו עותרת המבקשת בבקשתה. אין אלא להפנות לדברים שנאמרו בע.פ. 1453-05-09 אגבאריה נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון היפים לענייננו וזו לשונם:

"...הכלל הראשון הוא כי על המבקש את ביטול הצו המנהלי לפעול כשידיו נקיות. איו זה המקרה שבפני. צו ההריסה המנהלי הומצא למערער בטרם השלים את הבניה. המערער בחר להמשיך את הבניה, להשלימה ולאכלס את הדיר.  סבור אני כי בכך השמיט תחת רגליו את הבסיס לקבלת צו שעניינו  עיכוב ביצועו   או ביטולו של צו ההריסה המנהלי . הכלל הוא כי "חייב אדם להחליט בלבבו אם מבקש הוא סעד מבית -משפט או אם עושה הוא דין לעצמו. שני אלה בה-בעת לא יעשה אדם.. ."

ראה גם תל"פ ב "ש 211-09 שולח אבוקסיס ני הועדה המקומית לתכנון ולבניה באר -שבע (פורסם בנבו).

" צו הריסה מנהלי , כשמו כו הוא - מעשה מנהלי שתקיפתו הינה בעלת מאפייני תקינה מנהליים. לפיכך,  על המבקש לבטל צו הריסה מנהלי חלות החובות המוטלות על העותר במשפט המנהלי המבקש מבית המשפט לעכב או לבטל פעולה של הרשות המנהלית, והכלל הראשון הוא כי על המבקש את ביטול הצו המנהלי לפעול כשידיו נקיות".

ראה גם בב ''נ 10083-11-11 חגאג ני עיריית נתניה שם נקבע:

"די בכל האמור כדי להצביע על חוסר תום לבו של המבקש אשר שעה שהגיש בקשה לבטול צו ההריסה המינהלי הראשון ועדיין לא ניתנה החלטת בית המשפט בנדון, במקביל המשיך הוא בהליכי הבניה החדשה והנוספת שהיא נשוא צו ההריסה המנהלי השני, נשוא הדיון שבפני.

יש בכך כפי שציינה בצדק המשיבה כדי להשמיט את הבסיס לקבלת הסעד המתבקש על ידי המבקש מבית המשפט בבקשתו שבענייננו, לביטול צו ההריסה המינהלי השני זה מיום 10.10.11 וכך אני מורה".

כך בענייננו - בנסיבות בהן עתרה המבקשת לבטול צו ההריסה המנהלי ו/או עיכובו, ניתן צו עיכוב בצוע צו ההריסה המנהלי במעמד צד אחד ונקבע דיון בבקשתה במעמד הצדדים והמבקשת על אף האמור המשיכה בבניה הבלתי חוקית באופן שהוצב גג על המבנה נשוא הצו כמפורט בדוחות בדיקת מצב הבניה מיום 22.11.11 (מוצג ב') ודו"ח בדיקת מצב מיום 6.12.11 (מוצג א') הרי שפעלה היא בחוסר תום לב, כשידיה אינן נקיות ובכך קובעת אני, השמיטה המבקשת תחת רגליה את הבסיס לקבלת צו שעניינו ביטול ואו עיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי שבענייננו ומשכך דין בקשתה לבטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו להדחות וכך אני מורה.

לא זו אף זו - אף אם אדון בבקשת המבקשת לגופו של עניין - דין בקשתה להדחות וכך אני מורה.

נפסק לא אחת כי העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות וצרות בהיקפן. אין אלא להפנות לעניין זה לדברים שנאמרו בע.פ. (מחוזי י-ם) נהיל ג'ומעה נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים היפים לענייננו וזו לשונם:

"העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א (ח) לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול: האחת - אם הבנייה "בוצעה כדין" והשניה - אם הוכח ש"ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"... בנוסף לשתי העילות האמורות, לבית המשפט סמכות ביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו היעדרו של יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף (רע"פ 47/92 אבו טיר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד מו (1) 699; ורע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב - יפו נ' עורקבי, פ"ד מח (2) 397 ,404). כן מורה ההלכה הפסוקה כי בית המשפט מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו (עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פ"ד נז (1) 196). עוד הודגש בפסיקה כי על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבית את האפשרות להילחם בבניה הבלתי חוקית" (רע"] 6034/99 כהן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נד (1) 438, 447). נקודת המוצא בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי הנה, כי הצו ניתן כדין וזאת על רקע חזקת תקינות המעשה המינהלי. על כן, על העותר כנגד הצו רובץ הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטולו (ראו: רע"פ 1088/86 סברי מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד (2) 417; והשוו: רע"פ 6904/01 מוזס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30.12.01)).

כך גם ראה ע"פ (מחוזי ב"ש) 7259/06 אבו גודה איברהים נ' וועדה מחוזית דרום (פורסם בנבו, ע"פ (י-ם) 30433/06 אלעזר קרבסי נ' יו"ר הוועדה המקומית ירושלים (פורסם בנבו).